Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘כתיבה’ Category

גבעול דק מזדקף ברוח, סביב הכל מתנועע מתעופף מתקפל הולך ושב

יש ימים שזה מסחרר את הדעת או את הלב

מתבוננת מהצד

הפער בין הרעש והשקט, בין העכור והצלול הולך ומצטמצם או מתרחב, זה לא ברור

אולי זה קורה בו זמנית

 

היא למדה שהיא נאהבת לא בזכות ועל אף המוזיקה שהיא שומעת, הספרים שהיא לא קוראת, האוכל שהיא מבשלת, הבגדים שהיא לובשת

דיעותיה ,פניה או גופה

ולהיפך

 

היא טועה לא מעט

דברים הולכים לאיבוד, דברים אחרים נשברים או מתקלקלים ושום דבר אינו נעשה בזמן, דחייה כרונית קוראים לזה

והיא חשבה אלף פעמים שזה אבוד אבל הוא לא נתן לה ללכת

אף פעם

בעקשנות.

 

שנים לקח לה לבין את זה

שנים

שלא בזכות,

ועל אף,

וגבעולים ועקשנות

 

ועוד שנים יקח לה להבין שכאשר תבוא לכתוב יכתב מה שיכתב

ולא בזכות ועל אף ראויה האהבה

Read Full Post »

לכתוב פשוט

לכתוב פשוט כי היא אוהבת

ללא קשר לכישרון או יכולת

לכתוב כי  זה בא לה מהלב,

כי היא נהנית לחפש את המילים,

כי היא נהנית להוציא אותם החוצה,

כי היא נהנית מהאקט הפיזי של הנחת הדיו מעֵט שאהוב עליה במיוחד על נייר קצת ישן,

כי זה אתגר עבורה.

ועדיין צריכה להזכיר לעצמה יום יום כי זאת זכותה

זכותו של כל אדם

ואתמול אמרה לעצמה לא תכתוב עוד

כי מה היא חושבת לעצמה?

כי אולי אחרים מגחכים?

כי מה לה ולשפה?

ובכל זאת התיישבה כהרגלה

בערב אחרי שהבית נדם והפסיק לקרוא בשמה

עם העט והנייר והסיגריה היומית וכתבה.

זאת אהבה.

Read Full Post »

פעמים רוצה האישה מקום

להימצא בו

הרחק

קרוב קרוב אצל עצמה, בצמידות

בשקט אטום

במרחק

מן השאר

מן החיים שפורעים את שערותייה

מן הבלגן אשר מחוללים בביתה

ממה שנשפך על הרצפה ונמרח על הקירות

מן הנשים האחרות

 

פעמים רוצה האישה מקום

וגם כשברגע שנכתבות המילים הללו

היא גומעת אותיות שהן גלגל ההצלה שלה,

מתפסים על החלונות

וקוראים לה

ובוכים

וביטנה ועינייה קוראות לה מבפנים

ונשברים דברים מבחוץ

 

פעמים רוצה האישה מקום

להתפרע בה עם עצמה

בשמחת השיכחה

בשיגעון הפנימי

לשאוג ולנהום

באדֹם

 

פעמים רוצה האישה מקום

לשהות בו

כמו ענן

Read Full Post »

רק אני מרגישה כמו ילדה שכל הזמן טועה או מתבלבלת או שוכחת, בעולם שבו כולם מבוגרים אחראיים סביבי?

רק אני מאחרת להביא את הילדים לבית הספר?

רק אני שונאת שהם מקבלים שיעורי בית?

רק אני שוכחת להביא להם כובע וקרם הגנה לטיולים?

רק אני שוכחת לקבוע להם תור לרופא שיניים ונזכרת רק כשהם כבר צריכים טיפול שורש, וכשמגיעה סוף סוף לתור מגלה שהגענו ביום הלא נכון?

רק לי אין לי כח להאכיל אותם ארוחת ערב ומקווה שהם ירדמו לפני שישימו לב שעוד לא אכלו?

רק אצלי התשובה הכי רווחת לשאלות של הילדים שלי היא "לא יודעת, תשאלו את אבא"?

רק אני לא מצליחה לזכור מה ההבדל בין פק"מ למק"מ ומה זה קופת גמל או קרן השתלמות – ולא משנה כמה פעמים מסבירים לי?!

ואם צריך למכור דולרים אני אומרת לקנות וכשצריך לקנות אומרת למכור ולא מבינה למה אומרים למכור כשנראה לי שצריך להגיד לקנות ובכלל למה לא אומרים פשוט להחליף???!!!

רק אני מחכה שלוש שנים להזמין בעל מקצוע לתקן את הדליפה בכיור?

רק אני מזמינה בעל מקצוע ולא שואלת אותו לפני שהוא מתחיל כמה כל זה יעלה?!

רק אני לא מבינה מה תפקידה של האופוזיציה או זוכרת מי שר החינוך עכשיו?

רק אני אומרת את האמת כשעדיף היה לעגל בפינות

אבל משקרת כשכדאי היה לומר את האמת?

רק אני לא יודעת לתמצת?

 

ועכשיו יותר מתמיד כשאני בונה ומגשימה חלום אני גם מפחדת יותר מתמיד

ונרגשת יותר מתמיד

ועושה טעויות טפשיות

ואני רוצה להסתיר אותם

אני רוצה להיראות מבחוץ מסודרת מבוגרת ומבינה עניין

ולפעמים הפער בין מי שאני לבין מי שהייתי רוצה להידמות לו מרגיש גדול עד כדי כך שאני רוצה לוותר על הכל ולחזור אחורה

לימים בהם לא ניסיתי להגשים חלומות

שבקושי חלמתי אותם.

ככה הרגשתי היום

כשטעיתי מתוך אימפולסיביות

והרגשתי את העולם סביבי מתפורר – על לא כלום

על הבושה

וזה מה שהניע אותי לכתוב עכשיו,

בכתיבה אני מיישרת את ההדורים ביני לבין עצמי

ביני לבין העולם

תודה

Read Full Post »