לפני כשנה וחצי הלכתי לעשות בדיקות דם אחרי תקופה ממושכת של עייפות הולכת ומתגברת. במשך הרבה זמן חשבתי שזאת עצלות או דיכאון אבל בשלב מסויים כבר לא יכולתי להתעלם מזה יותר ובדיקות דם גילו שיש לי תת פעילות של בלוטת התריס.
הרופא נתן לי מרשם לאלטרוקסין והציע שאתחיל לקחת מיד. "מה יקרה אם לא אקח את התרופה?" שאלתי "את לא במצב של חיים או מוות בנתיים אז תהיי בסדר, השאלה היא האם תוכלי לחיות עם העייפות?"
כך הלכתי הביתה והתחלתי לחקור את הנושא. הרבה מחשבות רצו לי בראש.
אני לא אלאה אתכם פה בכל הפרטים של המסע הארוך שלי אבל בקצרה ניסיתי בהתחלה לטפל בי בעצמי תוך הקשבה פנימה לגוף שלי, לצרכים שלי, לרצונות שלי, במדיטציות… עד שהעייפות הביאה אותי למצב של הכרעה, לא הרגשתי שאני יכולה לעשות את הדרך הזאת לבדי ופניתי למטפלים ברפואה המשלימה.
נסיתי הומאופטיה, דיקור, תזונה דרך הרפואה הסינית… כל דבר כזה ניסיתי תקופה של כמה חודשים. היה קשה להתמיד יותר זמן מזה מבלי לרצות לנסות משהו אחר שיביא להקלה.
כל דבר שדרש מאמץ פיזי כלשהו הרגיש כהר הגבוה ביותר שהיה עלי לתפס. הפעולות הכי יומיומיות דרשו ממני כוחות פיזיים ונפשיים שבקושי מצאתי. רק המחשבה על הכנת ארוחה למשפחה שלי או להלביש את הקטנה… יכלו להביא אותי לדיכאון.
יום יום הסתובבתי עם התחושה שלא ישנתי כל הלילה… ככה סחבתי כמעט שנתיים.
וכשהמצב נעשה כל כך רגיל כבר קשה לזכור שאי פעם היה אחרת. כל הזמן תהיתי מחדש אם זה אולי המצב הנורמלי של כל בני אדם ואני פשוט עצלנית?
הרופאים לא נתנו לי יותר מידי הכוונה או הסברים גם כשביקשתי. הרגשתי מאד לבד עם זה עד שמידי פעם הייתי מוצאת משהו שמישהו אחר כתב על זה מהחוויה האישית שלו וזה היה מרגיע ומנחם אותי. קשה להסביר למישהו אחר לחבר או בן זוג למה את נשפכת על הספה באמצע היום ולא מסוגלת לטפל בילדים שלך יום אחרי יום ואין לך איזו מחלה נראית לעין.
זאת הסיבה שאני כותבת את הפוסט הזה. אולי יש שם עוד מישהו שחווה את אותם סימפטומים ומרגיש עם זה לבד או סוחב רגשי אשמה על איך שהוא/היא חשים…
בלוטת התריס אחראית על כל כך הרבה פעילות בגוף. הגוף מתקשה לתפקד כשכל המערכת ההורמונאלית משובשת וזה משפיע על מערכת העיכול והאנרגיה בגוף ומצב הרוח.
לפני כחודש וחצי כשהייתי באמת על סף ייאוש וכבר קרובה מאד מאד להתחיל עם האלטרוקסין פגשתי מדקר שעובד בשיטת Stems And Branches ואחרי טיפול אחד איתו הכל השתנה, כמו נס.
אני לא יודעת להגיד אם זה רק הטיפול שלו או שזאת התזונה המוקפדת מהרופאה הסינית שסוף סוף נכנסה לתוקף או שזה שילוב של הכל…או שפשוט הגיע הזמן, אבל זה לא חשוב לי כבר, העיקר שחזרתי לחיים – זאת התחושה.
ומה הביא אותי לכתוב את הפוסט הזה דווקא היום?
כי הערב אחרי תקופה מאד ממושכת (ועדיף לא לפרט כמה (-:) הרמתי את כל הבית ושטפתי אותו בכיף, בחדווה, בקלות – כמו פעם! דבר שהיה בלתי אפשרי לי לעשות עד לפני חודש וחצי.
ואם הדברים שלי יוכלו להביא נחמה לעוד מישהו אזי אני שמחה ואם אוכל להיות ליותר עזרה אשמח גם לתת פרטים נוספים.
עדינה היקרה לי כל כך
איזה פוסט מעודד ומשמח
אולי לא חלקתי איתך זאת עד היום
אני מטופל באלטרוקסין כבר כמעט 20 שנה!
(היום עומד על 900 מ"ג לשבוע) שזה לא המון, ועדיין…
אף פעם לא הציעו לי אלטרנטיבה ראויה שמחזיקה לאורך זמן.
אני מאובחן כסובל מהשימוטו (לא שניתן להוכיח זאת)
וטופלתי באותה שיטת דיקור (כנראה אצל אותו גדי מופלא ומיוחד)
הרגשתי הקלה ושיפור משמעותי לאחר כל סשן אבל לא התמקדתי בבלוטה עצמה.
לא ירדתי מאלטרוקסין מאז שניסיתי "לגמול" את עצמי בהודו. (7 שנים חלפו)
כשחזרתי לארץ הלכתי לרואה שאמרה לי שהבלוטה לא מאוזנת ובזה התכוונה שהצ'אקרה השישית שלי מתאמצת מאוד. וכך הרגשתי. עייף מבולבל ולא יציב.
וחזרתי ליטול את הכדורים..
לפי מה שאני יודע היום ואשמח לקבל עוד מידע
הכדורים האלה לא עשויים מחומרים כימיים
אלא מהורמון על בסיס ביולוגי כל שהוא (מישהו אמר לי שמחזיר…?!?)
הם מאזנים את הפעילות של בלוטת התריס שמדוכאת ע"י יצור מוגבר בהיפוטלמוס של הורמון ויסות.
גם אמא שלי לוקחת אותם.
וגם בת דודה שלי שעברה ניתוח להסרת הבלוטה.
אני מודע להפרעות שאי נטילת כדור עשויות לגרום
ומנסה לשמור על רצף
אבל אולי הגיע הזמן לבחון שוב אלטרנטיבות.
אשמח לשמוע ולהתעדכן.
תודה על השיתוף
אסף
אגב (חיבוקים לכל המשפחה האהובה)
אסף, איזה כיף למצוא אותך כאן!
תראה, לגבי הבחירה שלי לא לקחת אלטרוקסין, אני עשיתי את זה לא בגלל שאמרו לי שזה לא טוב למרות שאני יודעת שאם לוקחים את זה לאורך זמן הבלוטה מתנוונת והמחשבה הזאת לא מושכת אותי במיוחד.
ההגיון שלי אמר שתת פעילות של הבלוטה היא כנראה תוצאה של חוסר איזון במערכת כולה ואם אתקן את הדליפה במקום הזה בלבד יתכן שתפרוץ דליפה במקום אחר ואני רציתי לדעת שאני מטפלת בכל המערכת כולה ולדאוג שתזרום כמו שצריך.
בהתחלה נסיתי ככל יכולתי לטפל בזה אך ורק תוך כדי שאני עושה מדיטציות ומנסה להביא את עצמי לאיזון.
רציתי להבין את מקור הבעיה אצלי באופן אישי.
עברתי הרבה דברים עם עצמי בתהליך שהיו חשובים אבל היה קשה לא לרצות להרגיש כבר יותר טוב.
הרופאה הסינית שהלכתי אליה אמרה שאם הייתי הולכת ועושה מדיטציה 24 שעות ביממה במשך שנה באשרם בהודו הייתי יכולה להביא את עצמי לאיזון.
אבל מכיוון שזאת לא הייתה אופציה (-: היא נתנה לי דיאטה מאד מאד מסויימת + תוספים, אני עדיין נמצאת בדיאטה הזאת. התזונה הזאת עזרה לי בעוד דברים שהיו לי כמו למשל קנדידה ודלקת מפרקים אבל אם אני סוטה מהתזונה הזאת בנתיים עדיין חוזרים לי הסימפטומים. לגבי הבלוטה, זה עזר לאזן במידת מה את הערכים אבל לא מספיק. אולי אם הייתי מחכה עוד זמן זה היה מאזן וכמו שכתבתי אולי זה מה שאיזן אותי (יש לי חברה שהלכה אליה והתאזנה), קשה לדעת כי התחלתי ללכת לגדי המדקר ובוא זמנית עדיין נשארתי באותה תזונה אז קשה לדעת מה עזר. הרגשתי שזה גדי כי כמה ימים אחרי הטיפול באופן ממש פתאומי פשוט חזרו לי הכוחות.
בסופו של דבר אני מאמינה שהזמן הנכון פשוט הגיע. הגוף והנפש צריכים להיות מוכנים.
אני באמת לא יכולה לדעת מה נכון למישהו אחר.
יש המוני אנשים שחיים בשלום ובטוב לגמרי תוך כדי נטילת הכדורים.
אם תרצה מידע לגבי הרופאה שהלכתי אליה בשמחה.
עדינה יקרה,
שוב מגלה כמה קרובות היינו פיזית בלי לדעת כמה דמיון…
מאז 1999 אני מאובחנת עם תת- פעילות של בלוטת התריס. מכירה היטב את העייפות והדיכאון עליהם דיברת. אצלי זה גם לווה בהשמנה, ממש התנפחות.
גם אני מעדיפה לאזן עצמי בעזרת מדיטציה, יוגה ודיקור (וגם אני מודה לגדי הנפלא שעזר לי לטפל ב… קשיי הפרידה מאהובי הקטנים!)
ויחד עם זה אני שמחה לספר לך (ולאחרים) שיותר מ-10 שנים אני חיה עם האלתרוקסין
(התחלתי ב-50 מ"ג ועליתי בהדרגה ל-100). לאחרונה, בגלל הפירסומים על שינוי ההרכב ובמקביל כמה שינויים בחילוף החומרים, עברתי ל"יותירוקס" ורואה כי טוב.
שינויי תזונה משמעותיים (ניקוי רעלים מסוגים שונים…) שעשיתי בחיי לפני כארבע שנים, החזירו לי כוחות, מרץ, גזרה, וטעם לחיים, אבל את רמת הטי-אס-אייץ', (במקביל ליוגה ומדיטציות), אני שומרת בעזרת הכדורים
(וגם מתמידה ודורשת מקופ"ח לבצע את הבדיקות, כל כמה חודשים, כי בשביל זה אני משלמת כל השנים…:).
לא לקחת כדורים אף פעם הוא כלל שמרני ששווה במהותו ללקיחת כדורים תמיד!
החכמה האמיתית היא להתגמש ולמצוא את שביל הזהב.
יתכן שמצאת את האיזון שלך כרגע .
כל שאבקש ממך- (ובייחוד את שכלכך יודעת לתת מעצמך ולטפל באחרים )- הקשיבי לגוף, טפלי בעצמך. את חשובה לי, לילדייך, לאנשים האוהבים ואהובים שסביבך, שרוצים אותך מקסימה כמו שאת, במיטבך. סומכת עלייך שאת כבר תדעי מה טוב לך!
תודה על השיתוף.
באהבה,
אלי7
אלישבע יקרה, אני מקווה שלא השתמע מהפוסט הזה שאני מטיפה לאי לקיחת הכדורים. לא זאת הייתה כוונת הפוסט. אני מאד מאמינה שכל אחד צריך למצוא את דרכו שלו ואין דרך "נכונה". אני מאד דואגת לעצמי, עושה בדיקות דם כל חודשיים בנתיים כדי לשמור על מעקב צמוד.
אני לא רואה את עצמי כאדם קיצוני אבל זה כמובן עניין יחסי.
אוהבת ושמחה שאת קוראת ומשתפת.
הרבה אהבה לך!
שלום עדינה …. הפוסט שכתבת כאן מאוד מעודד…..אני בנתיים לוקחת רק אלטרוקסין ומפסיקה כל שבועיים לשבוע מסיבה שזה לא מאזן אותי ומחמיר לי עוד יותר את המצב…….אין לי כוחות כבר לחפש פיתרון, לא ניסיתי אף פעם רפואה משלימה, אז בנתיים נרשמתי להומאופטית …….אין לי מושג מה זה…..מקווה שזה יעזור, נימאס לי מסיפור הזה כבר כמה שנים…..
תודה רבה
שלום אורית, אני מאחלת לך בהצלחה. זה לא פשוט אני יודעת את זה. אצלי הבלוטה שוב לא מאוזנת, הדברים שעשיתי לא החזיקו. אני מנסה כרגע משהו חדש. אני מתכוונת לעדכן כאן בבלוג תוך חודש לערך אז אולי תחזרי לכאן מתישהו או שאת יכולה להירשם לקבל עידכונים כשיש (לא כותבת כאן לאחרונה אבל בדיוק אתמול בלילה חשבתי שלגבי בלוטת התריס אני מרגישה מחוייבת להמשיך לעדכן לטובת כל מי שסובלת מזה). אז שוב תודה לך ובהצלחה. עדינה
עדינה יקרה,
מה שאני יכולה לספר מניסיון טיפול הומאופטי
אני ממש בבעיה … כי מייד עם נטילה ראשונה של התכשיר הרגשתי הטבה בהרגשה אבל יחד עם זאת כאילו הגוף שלי מתאמץ יותר מידיי לאחר יממה התעייפתי מהמצב הזה וחזרתי לתסמינים של תת פעילות עוד יותר לצערי
כך היה גם עם טיפול אלטרוקסין
אני מיואשת , לא יודעת כבר איך ללכת עם הבלוטה הזאת
כל טיפול לא מתאים קודם יש הטבה ואחרי זה נפילה עוד יותר חזקה
זה החדשות שלי לבנתיים
מקווה שאצלך יהיו חדשות מעניינות יותר
תהיה בקשר